דווקא הסביבה היא שיכולה לעזור לצמצם פערים ולקדם הזדמנויות עבור אלו שאינם משתייכים לשכבות הסוציו-אקונומיות החזקות

אי השיווין ברמת החינוך בישראל הולך וגדל, והפערים בין הישובים במרכז ובפריפריה, ובין המגזרים הנבדלים על רקע תפיסות לאום ודת, רחבים מאי פעם. קשה להימלט מן ההרגשה שבמדינת ישראל מתנהלות כמה מערכות חינוך שונות במקביל. כתוצאה מכך, נקודת ההתחלה של התלמידים ביישובים ובמגזרים השונים היא בלתי שיוויונית, מה שמעמיק את אי השיוויון בסוף המסלול  – בסיום לימודי התיכון – וגם זאת בהנחה שלא נשרו במהלכו. החינוך לו זכו חלק מהתלמידים יאפשר להם להגיע  להישגים ולרמת חיים גבוהה בהמשך דרכם, בעוד הפערים לא רק מונצחים אלא אף הולכים ומעמיקים. למרבה הצער, מערכת החינוך הפורמלית אינה משתנה במהירות מספקת בכדי לטפל בפערים אלה בצורה יעילה.

כך, נוצר לו עוד מקום טבעי בו נכנס המגזר השלישי לפעולה. ארגוני החברה האזרחית, הפועלים בשטח, חשים את הצורך ומציעים מענה מתאים. ואם התחומים בהם הם פועלים מכינים את התלמידים לאתגרים של המאה ה-21 – היתרון כפול ומכופל.

אחד התחומים הללו הוא החינוך הסביבתי, או החינוך לפיתוח בר-קיימא, המאגד בתוכו מגוון תחומי-ידע, ומשלב אותם לכדי תחום חדש אחד. מטרת לימודי הסביבה היא להצמיח באוכלוסייה אזרחים אחראיים בעלי ידע ויכולות לבצע שינויים, כדי שאנו כחברה נוכל לעמוד במשימות הניצבות בפנינו.

לימודים אלה מפתחים בקרב הלומדים סקרנות ורגישות כלפי הסביבה, ומעצימים אותם ביכולות מקדמי-שינוי כגון חשיבה ביקורתית, חקר סתירות, ואימוץ תהליכי חשיבה אלטרנטיביים. בעיקר, ומעל לכל, חינוך לפיתוח בר קיימא הוא חינוך לסובלנות ולרגישות לאחר, המכבד את תרבות הלומדים והרב-גוניות שלהם.

educations 1

יש להדגיש כי אין מודל אחד לחינוך לפיתוח בר קיימא, ומקובל שהוא משלב בתוכו שיטות פדגוגיות מגוונות, כמו:

• פעילות התנסותית (hands-on)
• עבודות חקר
• סקרי שטח וסקירות ספרות
• עריכת ניסויים
• בניית מודלים
• ניתוח מקרי מבחן
• לימוד מבוסס פרויקטים
• לימוד תוך שימוש בטכנולוגיות מידע
• לימוד דרך פתרון בעיות
• לימוד בקבוצה
• סיעור מוחות
• תחרויות

אלו הם בדיוק הכלים אליהם נשואות עיני קברניטי בתי הספר המובילים, שאינם חוסכים במשאבים כדי להכין את הלומדים בהם למחר, ולאפשר להם את המקפצה קדימה לעבר המקצועות והעמדות המובילות בחברה.

לכן, לימודי סביבה, הם עתירי פוטנציאל לקידום הלומדים ולצמצום פערים, על אחת כמה וכמה במגזרים החלשים בחברה.למשל, במגזר החרדי, בו רמת לימודי הליבה נמוכה מאוד, ללימודי הסביבה יש פוטנציאל גבוה במיוחד. לימודים אלה מביאים איתם נושאים מתחום המחקר והמדעים שבתנאים אחרים יתכן שהתלמידים כלל לא היו נחשפים אליהם. במגזר הערבי וביישובי הפריפריה, בהם חלק גדול מהתיכונים כלל אינם מציעים לתלמידיהם מקצועות מדעיים וטכנולוגיים, הטמעת לימודי סביבה, המשלבת גם מתודולוגיות כמו כתיבת עבודות חקר, מעשירה וחושפת את התלמידים לתחומי ידע נרחבים.

התלמידים המעורבים בפרויקטים לימודיים מסוג זה נחשפים לכלים אקדמיים המקנים להם יכולת להשתלב בהמשך גם בלימודים גבוהים, ופותחים בפניהם הזדמנות לרכישת מקצוע מבוקש ויציאה לעבודה מכניסה לא פחות מזו של עמיתיהם שגדלו באזורים החזקים יותר. בנוסף, נחשפים התלמידים ומתנסים גם בכלים ובפעילויות בתחומי מנהיגות והובלת-שינוי, כמו למשל ביצירת מערכי הסברה (קמפיינים) המשפיעים על דעות או התנהגות. הענקת כלים כאלו מעצימה את הלומדים ושמה בידיהם אמצעים להוביל שינוי הן ברמה האישית והן בנושאים חברתיים וציבוריים.

d79ed790d795d7a9d7a8_d79cd7a4d7a8d7a1d795d79d_211

ברור מאליו כי הנושאים עצמם הנלמדים במסגרת זו הם בעלי חשיבות עליונה לאור האתגרים הסביבתיים מולם אנו ניצבים כיום. אלה צפויים אף להחמיר אם לא נשכיל לעשות שינוי של ממש בהתנהלות שלנו. מה שנדרש הוא, איפוא, לתת עדיפות ללימודי הסביבה – תחום שעד היום הוזנח לחלוטין, ולהפנות אליהם משאבים ניכרים ברמה השלטונית, על מנת להגיע לכמה שיותר תלמידים – מכל המגזרים ובכל היישובים.

הכותבת היא מרב ניר, המנהלת המקצועית של המועצה לישראל יפה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s